עודד החליף את המכונית למזדה 6 כחולה

יום הולדת של אורית שטרמן

מרק דלעת

החומרים:


חצי ק"ג דלעת
2-3 גזרים
2 בצלים
3-4 שיני שום
2 קישואים קטנים
1 בטטה בינונית
4

שונות וטיפים

פענוח בדיקות רפואיות

 
מדריך: כך תפענחו את בדיקת הדם שלכם 3
ספירת דם 3
נקרא גם: Complete Blood Count, CBC, ס"ד, ספירה 3
WBC (נקרא גם White Blood Cells, לויקוציטים) 3
RBC (נקרא גם Red Blood Cells אריתרוציטים, כד"א, כדוריות דם אדומות, תד"א, תאי דם אדומים) 3
HCT (נקרא גם המטוקריט) 3
MCV (נקרא גם Corpuscular Volume Mean) 3
MCH (נקרא גם Mean Cell Hemoglobin) 3
RDW (נקרא גם Red Cell Distribution Width) 3
PLT (נקרא גם תרומבוציטים, טסיות, Platelets) 3
Hb (נקרא גם המוגלובין, Hemoglobin) 3
Ferritin (נקרא גם פריטין) 3
Transferrin (נקרא גם טרנספרין) 3
דיפרנציאל 3
Neut (נקרא גם נויטרופיל, Neutrophil) 3
LYMPH (נקרא גם לימפוציט, Lymphocyte) 3
MONO (נקרא גם: מונוציט, Monocyte) 3
BASO (נקרא גם בזופיל, Basophil) 3
EOS (נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil) 3
כימיה של הדם 3
Albumin (נקרא גם אלבומין) 3
Glucose (נקרא גם גלוקוז) 3
אלקטרוליטים 3
BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea) 3
CRP (נקרא גם C-reactive Protein) 3
ESR (נקרא גם Erythrocytes Sedimentation Rate, ש"ד, שקיעת דם, שקיעה) 3
פרופיל שומנים 3
Triglycerides (נקראים גם טריגליצרידים, גליצרידים) 3
Cholesterol Total (נקרא גם כולסטרול כללי) 3
HDL (נקרא גם High Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה) 3
LDL (נקרא גם Density Lipoprotein Low, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה) 3
תפקודי כבד 3
פוספטאזה בסיסית (נקרא גם ALP, אלקליין פוספטאז) 3
ALT (נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז, SGPT) 3
AST (נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT) 3
GGT (נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא- GT) 3
Bilirubin (נקרא גםBIL TOTAL , בילירובין כללי) 3
תפקודי קרישה 3
PT (נקרא גם זמן פרותרומבין, Prothrombin Time Pro Time) 3
PTT (נקרא גם APTT, זמן תרומבופלסטין חלקי, Activated Partial  Thromboplastin Time Partial , APTT ) 3
INR (נקרא גם International Ratio Normalized) 3
ניתוח תוצאות ברשת 3
המטולוגיה - ספירת דם 3
לויקוציטים (תאי דם לבנים) - Leucocytes - WBS 3
נאוטרופילים - Neutrophils - Neutro 3
לימפוציטים- Lymphocytes - Lympho 3
אאוזינופילים – Eosinophils - Eos 3
אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות) – Red Blood Cells - RBC 3
המוגלובין – Hemoglobin - HGB 3
טרומבוציטים (טסיות דם) – Platelets - PLT 3
כימיה בדם 3
גלוקוז - Glucose 3
שתנן - Urea 3
קריאטינין - Creatinine 3
חומצה יורית - Uric Acid 3
סידן - Calcium 3
כולסטרול - Cholesterol 3
טריגליצרידים - Triglycerides 3
פוספטזה בסיסית- Ikaline Phosphatase 3
טרנסאמינזות - AST 3
פענחו בעצמכם: בדיקת שתן 3
pH 3
חלבון 3
משקל סגולי - SG 3
כדוריות דם - RBC 3
קטונים - Ketones 3
קריאטינין 3
תרבית שתן 3
פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם 3
אלבומין 3
פוספטאזה בסיסית 3
ALT 3
AST 3
GGT 3
בילירובין 3
תפקודי קרישה 3
PT 3
PTT 3
INR 3
מדריך ynet: אולטרסאונד 3
מיילדות: 3
אולטרסאונד בטן: 3
אגן: 3
מערכת מין גברית: 3
ראש צוואר: 3
שד: 3
אקו לב: 3
מושגים בהם תיתקלו בדף תוצאות הבדיקה: 3
מדריך ynet: בדיקות הדמיה 3
רנטגן 3
CT 3
MRI 3
PET SCAN 3
מונחים שתמצאו בפענוח צילום רנטגן: 3
מונחים שתמצאו בפענוח צילום סי-טי: 3
מונחים שתמצאו בפענוח צילום אמ-אר-איי: 3
מפת ההורמונים בגופנו 3
FSH 3
LH 3
טסטוסטרון 3
אסטראדיול 3
פרולקטין 3
הורמון הגדילה 3
ADH 3
קלציטונין 3
פראתירואיד 3
קורטיזול 3
אלדוסטרון 3
אינסולין 3
גלוקגון 3
אריתרופוייטין 3
TSH 3
T4 3

 
מדריך: כך תפענחו את בדיקת הדם שלכם

ספירת דם

נקרא גם: Complete Blood Count, CBC, ס"ד, ספירה
אחת משתי הבדיקות העיקריות המבוצעות במרפאות, בחדרי המיון ובעת אשפוזים במחלקות. הבדיקה מעניקה מידע על זיהומים ועל דלקות, על מצבים של חסר דם (אנמיה) ועל הפרעות המטולוגיות שונות. אין כל צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, והתוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשעה (אם אתם בבית-חולים) או בתוך כיממה (אם נבדקתם בקופת-חולים).
 
WBC (נקרא גם White Blood Cells, לויקוציטים)
מה זה: הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים במלחמה בחיידקים, בנגיפים ובפולשים אחרים. כמו כן הן נלחמות בתאים סרטניים. קיימים כמה תת-סוגים של כדוריות דם לבנות. כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום. ניתן ללמוד על אופי הזיהום מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספריהן נרשם הגידול.
ערכים תקינים: 4,300-10,800.
ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום.
ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).
 
RBC (נקרא גם Red Blood Cells אריתרוציטים, כד"א, כדוריות דם אדומות, תד"א, תאי דם אדומים)
מה זה: כדוריות הדם האדומות אחראיות על
קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.
ערכים תקינים: 4.5-5.3.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות. • ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.
 
HCT (נקרא גם המטוקריט)
מה זה: נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.
ערכים תקינים: גברים - 37%-54%, נשים - 33%-47%.
ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.
 
MCV (נקרא גם Corpuscular Volume Mean)
מה זה: הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.
ערכים תקינים: 78-93.
ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרוב בשל מחסור בברזל.
ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין 12 B או בחומצה פולית.
 
MCH (נקרא גם Mean Cell Hemoglobin)
מה זה: כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה.
ערכים תקינים: 24-30.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על אנמיה או על בעיה המטולוגית אחרת.
 
RDW (נקרא גם Red Cell Distribution Width)
מה זה: הבדיקה מודדת עד כמה שונות כדוריות הדם האדומות זו מזו. ככל שהשונות גבוהה יותר, הרי שתהליך ייצור כדוריות הדם אינו תקין. שונות גבוהה נראית גם במהלך תיקון נורמלי של אנמיה על-ידי הגוף.
ערכים תקינים : 11.5%-14.5%.
ערכים חריגים : מצביעים על הפרעה בייצור הדם.
 
PLT (נקרא גם תרומבוציטים, טסיות, Platelets)
מה זה: טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים. בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.
ערכים תקינים: 150,000-450,000.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.
ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.
 
Hb (נקרא גם המוגלובין, Hemoglobin)
מה זה: המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.
ערכים תקינים: נשים - 12-16 מיליגרם לדציליטר; גברים - 12-18 מיליגרם לדציליטר.
ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.
 
Ferritin (נקרא גם פריטין)
מה זה: פריטין הוא תרכובת של ברזל ושל חלבון, ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף. בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לחסר דם (אנמיה) בגלל מחסור בברזל. במקרה של ערך נמוך הטיפול הוא לרוב פשוט: בליעת גלולת ברזל מדי יום.
ערכים תקינים: גברים - 12-300 ננוגרם למיליליטר; נשים 12-150 ננוגרם למיליליטר.
 
Transferrin (נקרא גם טרנספרין)
מה זה: חלבון המעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים.
ערכים תקינים: 200-400 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.

דיפרנציאל
נקרא גם ספירה מבדלת, נוסחה מבדלת, Differential
 מה זה: הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות. על-פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר. הבדיקה הזאת גם עשוי להצביע על חשד לתהליך סרטני. להלן יפורטו הסוגים השונים של תאי הדם הלבנים.
 
Neut (נקרא גם נויטרופיל, Neutrophil)
מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.
ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.
ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים - על תהליך סרטני.
 
LYMPH (נקרא גם לימפוציט, Lymphocyte)
מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.
ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.
ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.
 
MONO (נקרא גם: מונוציט, Monocyte)
מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.
ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.
ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).
 
BASO (נקרא גם בזופיל, Basophil)
מה זה: תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.
 
EOS (נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil)
מה זה: תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.
 
כימיה של הדם

נקראת גם כימיה, SMA , SMAC
 
כאשר בודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף. הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה. לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-8 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות. להלן בדיקות הכימיה השכיחות:
 
Albumin (נקרא גם אלבומין)
מה זה: זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.
ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).
ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס - הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.
 
Glucose (נקרא גם גלוקוז)
מה זה: סוג של סוכר. רוב הפחמימות שאנו צורכים הופכות בגוף לגלוקוז. הגלוקוז נע בזרם הדם, עד שהוא מתאחסן בתוך תאי השריר בצורת גליקוגן. הגלוקוז מספק את האנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסוכרת.
ערכים תקינים: 75-115 מיליגרם לדציליטר (בצום).
ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, על דלקת בלבלב, על סוכרת או על צריכת יתר של מזון. שימו לב: רמות של יותר מ-200 מיליגרם לדציליטר שנמצאו בכמה בדיקות אקראיות (כלומר לא בצום) מצביעות על מחלת הסוכרת ומצריכות טיפול רפואי קבוע.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סוכרת).
 
אלקטרוליטים
 כוללים, בין היתר, רמות של היסודות נתרן, אשלגן, כלור וסידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף.
נתרן (נקרא גם Na, נטריום, סודיום).
ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.
אשלגן (נקרא גם K , פוטסיום, קליום). ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.
כלור (נקרא גם Cl , כלוריד). ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.
סידן (נקרא גם Ca, קלציום). ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.
פוספט (נקרא גם P ( 1-1.4 מילימול לליטר.
 
BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea)
מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים. הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.
ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.
ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.
 
CRP (נקרא גם C-reactive Protein)
מה זה: זהו חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.
ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.
רמות גבוהות: מצביעות על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.
 
ESR (נקרא גם Erythrocytes Sedimentation Rate, ש"ד, שקיעת דם, שקיעה)
מה זה: בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.
ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.
ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר - על קיומו של תהליך סרטני.
 

פרופיל שומנים

השומנים הם מרכיבים חיוניים בגוף האדם. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים. אך רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ואחראיות למחלות לב וכלי דם קטלניות. ניטורן של רמות השומנים בדם חשוב לא רק אצל מבוגרים אלא גם אצל ילדים. רמות גבוהות עשויות להצביע על מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן ניתן למנוע באמצעות טיפול בעוד מועד. הבדיקות דורשות לרוב צום של 8 עד 12 שעות טרם הבדיקה, שכן מזונות שונים שנצרכים סמוך לבדיקה עלולים לגרום לתוצאה גבוהה מדי, שאינה תואמת את המצב הרגיל בדם.
 
Triglycerides (נקראים גם טריגליצרידים, גליצרידים)
מה זה: סוג שומן, שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.
ערכים תקינים: 10-190 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב.
ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.
 
Cholesterol Total (נקרא גם כולסטרול כללי)
מה זה: הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D . כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היום-יומי.
ערכים תקינים: פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס). רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין 12B. כאן המקום להדגיש שאין משמעות רפואית רבה לסך הכולסטרול. מערך בדיקות מלא של פרופיל השומנים מעניק אינפורמציה רבה יותר. בהחלט ייתכן מצב שבו תיראה רמה גבוהה של סך הכולסטרול, בעוד שפרופיל השומנים יהיה תקין, והנבדק בריא.
 
HDL (נקרא גם High Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה)
מה זה: HDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה- HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.
ערכים תקינים: גברים - 29-62 מיליגרם לדציליטר; נשים - 34-82 מיליגרם לדציליטר.
רמות גבוהות: לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות ה- HDL.
רמות נמוכות: עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, על היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.
 
LDL (נקרא גם Density Lipoprotein Low, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה)
מה זה: LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם.
ערכים תקינים: 60-160 מיליגרם לדציליטר.
רמות גבוהות: עשויות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.
רמות נמוכות: עשויות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה.
 

תפקודי כבד

הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף. מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר - נשלחים לבדיקת תפקודי כבד. הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.
 
פוספטאזה בסיסית (נקרא גם ALP, אלקליין פוספטאז)
מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).
 
ALT (נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז, SGPT)
מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.
 
AST (נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT)
מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.
 
GGT (נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא- GT)
מה זה: האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוס - פטאז ) ALP ,( העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד.
ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.
 
Bilirubin (נקרא גםBIL TOTAL , בילירובין כללי)
מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המו - ליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.
 

תפקודי קרישה

בין יתר תוצרי הכבד ישנם גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך המורכב של קרישת הדם. אך במחלת כבד חמורה נפגעת יכולתו של הכבד לייצר את החלבונים האלה, ומרכיבי הקרישה אינם נוצרים כהלכה. כתוצאה מכך נפגעת יכולתו של הדם להיקרש לאחר פציעה או לאחר דימומים פנימיים. גם כיב קיבה (אולקוס), דליות בוושט ופציעה חיצונית עלולים להביא לדימומים קשים וקטלניים. בדיקת תפקודי הקרישה כוללת שלושה מרכיבים: PTT , PT , INR . קיימות בדיקות נוספות המודדות מרכיבים אחרים במערכת הקרישה הסבוכה, אך הן מתבצעות רק במקרים חריגים, שבהם יש לזהות הפרעה ספציפית בתפקודי הקרישה.
 
PT (נקרא גם זמן פרותרומבין, Prothrombin Time Pro Time)
מה זה : זמן פרותרומבין מאפשר להעריך את יכולת הקרישה של הדם. בשל השוני בין התרכיבים השונים שבהם משתמשות המעבדות לבדיקה מקובל היום שלא להשתמש בביטוי PT , אלא רק בחישוב ה- INR (ראו בהמשך).
ערכים תקינים : 11-13.5 שניות לאנשים בריאים.
ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, על שימוש בתרופה קומאודין לדילול הדם או על מחסור בפקטורי קרישה.
 
PTT (נקרא גם APTT, זמן תרומבופלסטין חלקי, Activated Partial  Thromboplastin Time Partial , APTT )
מה זה: מדובר בחלק נוסף: של מערך קרישת הדם.
ערכים תקינים: 25-35 שניות.
ערכים גבוהים: PTT מוארך עלול להעיד על צמקתהכבד (צירוזיס),על DIC (מחלת קרישה קטלנית, על דימום רב או על מחסורבגורמי קרישה.
 
INR (נקרא גם International Ratio Normalized)
מה זה: INR הוא מדד המעניק קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה- PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לאניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן משתמשים במדד הזה, שמאפשר לרופא לנטר את יעילות התרופות מונעות הקרישה (דוגמת קומאדין) ולהתאים את מינוני התרופה.
ערכים תקינים: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב אמורים ערכי ה- INR להיות2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי אמורים ערכי ה-INR להיות בתחום של 2.5-3.5.
ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 מעיד על סכנת דימומים.
ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 אצל אנשים בריאים ומתחת ל-2 אצל אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.
 

ניתוח תוצאות ברשת

ניתן להזין את תוצאות בדיקת הדם שלכם באתר של 'אינפומד ' ולקבל פרשנות על משמעותן.
המטולוגיה - ספירת דם

לויקוציטים (תאי דם לבנים) - Leucocytes - WBS
גבולות הנורמה: 11.00-4.5 (4,500 עד 11 אלף תאים למיקרוליטר מעוקב דם).
מה זה: תאים חסרי צבע שמהווים את המערכת החיסונית בגופנו. הם נמצאים בדם ונודדים לרקמות שבהן יש דלקת. תפקידם להגן על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים.
חריגה: עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקות. כמות עצומה של לויקוציטים (מאה אלף - שלוש מאות אלף) יכולה להעיד על לוקמיה. כדי לקבוע את סוג הלוקמיה צריך לבדוק באיזה סוג של לויקוציטים יש עודף.
לידע כללי: לתימנים יש מראש ספירה נמוכה של לויקוציטים, אז לא להיכנס ללחץ.
הלויקוציטים נחלקים לשלושה סוגים שבתוכם מתקיימת חלוקה לתת-סוגים. נתמקד בפירוט של אלו השגרתיים, כפי שהם מופיעים בבדיקות המעבדה שלך:
נאוטרופילים - Neutrophils - Neutro
גבולות הנורמה: 70%-40% (מספר נאוטרופילים מתוך 100 לויקוציטים).
מה זה: תאים הנוצרים במח העצם, אורך החיים שלהם נע בין שבוע לעשרה ימים והם נלחמים בחיידקים על ידי בליעתם בתהליך שנקרא פגוציטוזיס.
חריגה: במצב של דלקת עולה הכמות שלהם בדם. באופן נורמלי הם מהווים 45% מכלל הלויקוציטים.
לימפוציטים- Lymphocytes - Lympho
גבולות הנורמה: 43%-22% (מספר לימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים).
מה זה: התאים היחידים בין תאי הדם המיוצרים במערכת הלימפה. הם נחלקים ללימפוציטים מסוג B, המייצרים נוגדנים ולימפוציטים מסוג T, שנלחמים בזיהומים באופן ישיר.
חריגה: עלייה במספר הלימפוציטים עלולה להיגרם ממגוון מחלות וזיהומים.
לידע כללי: רוב הלימפוציטים הם מטיפוס T שנחלק לשתי תתי-קבוצות - הלפרים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd4 וסופרסורים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd8. ההלפרים הם הסוג שנעלם אצל חולי איידס. הנגיף HIV תוקף ספציפית את הנוגדניםcd4 .
אאוזינופילים – Eosinophils - Eos
גבולות הנורמה: 6%-0 (מספר אאוזינופילים מתוך 100 לויקוציטים).
מה זה: תאים המופיעים כשיש אלרגיות.
חריגה: כשיש עלייה בתאים האלו, סימן שיש בגוף גורם המביא לתגובה אלרגית, כמו למשל תולעים.
אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות) – Red Blood Cells - RBC
גבולות הנורמה: 5.60-4.20 לגברים, 5.30-3.80 לנשים (מספר תאים כפול מיליון למיקרוליטר דם).
מה זה: כדוריות הדם האדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם. תפקידן להעביר המוגלובין, שהוא החלבון שאחראי להובלת החמצן בדם. ההמוגלובין בנוי מחלבון ומברזל. החמצן, שנמצא בריאות, נקשר להמוגלובין, וזה מוביל אותו מהריאות לרקמות השונות בגוף בתוך כלי הדם.
חריגה: חוסר בכדוריות דם אדומות יכול להעיד על אנמיה (שאחד הגורמים להיווצרותה הוא תזונה שחסרה בחומרים העוזרים לבנות את התא, כמו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית).
לידע כללי: מצבים נוספים המשפיעים על עלייה וירידה בכדוריות הדם האדומות קשורים בנטילת תרופות, בפעילות יתר של הטחול או הכבד ובייצור מופחת שנובע מדיכוי מח העצם (כמו בטיפולים כימותרפיים והקרנות).
המוגלובין – Hemoglobin - HGB
גבולות הנורמה: mg/dl 17.20-13.10 לגברים, 16.00-11.70 לנשים (גרם לדציליטר - ל-100 מיליליטר דם).
מה זה: חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות. נושא החמצן לתאי הגוף. ככל שמספר כדוריות הדם בגוף גדול יותר יש בגוף יותר המוגלובין.
חריגה: ירידה מתחת לערך המינימום פירושה אנמיה שתבוא לידי ביטוי בחולשה, בסחרחורות, בעייפות ועוד. במקרים אחרים, כשריכוז החמצן בגוף נמוך, הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות, כדי שתהיה לו אפשרות לקלוט יותר חמצן, ואז ערכי ההמוגלובין יהיו מעט מעל המקסימום.
לידע כללי: לעתים, אף שמספר כדוריות הדם האדומות תקין, ערכי ההמוגלובין מסמנים לנו שמשהו לא בסדר. במקרים מסוימים של אנמיה מספר הכדוריות תקין, אבל הן "חיוורות", ולכן יראו ערכים נמוכים של המוגלובין.
טרומבוציטים (טסיות דם) – Platelets - PLT
גבולות הנורמה: 450-150 (מספר תאים כפול אלף למיקרוליטר דם).
מה זה: הטרומבוציטים הם חלקי תא שמקורם בתא אם גדול מאוד (מגהקריוציט) שנמצא במח העצם. מתאים גדולים אלו נשברים חלקים, ואלו הם למעשה טסיות הדם המשמשות את הגוף בתהליך של קרישת דם ומניעת דימום.
חריגה: כמות נמוכה שלהם, פחות מחמישים אלף, יכולה להיות קשורה לדימום. בערכים נמוכים אף יותר מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים. במקרה של פציעה הדם לא נקרש, והאדם ממשיך לדמם. עודף טסיות עלול לגרום לקרישים בדם, שעלולים לגרום לאירועי לב או מוח.
לידע כללי: לפעמים יכולה להיות טעות מעבדה בספירת טסיות הדם. בגוף מתרחש תהליך טבעי של היצמדות תאים, ומכיוון שבבדיקה מחפשים תא קטן, לא נספרים הטרומבוציטים שנצמדו ויצרו תא גדול, ותוצאות הבדיקה יראו כאילו האדם נמצא במצב של חוסר. הרופא שיראה את תמונת הדם הכללית ידע כיצד לנהוג.
כימיה בדם

גלוקוז - Glucose
גבולות הנורמה: mg/dl 110-90 (מיליגרם לדציליטר דם).
מה זה: סוכר בדם. הפחמימה העיקרית בדם שמתקבלת ממזון או ממאגרים אחרים בגוף (כמו הגליקוגן בכבד). כאשר תא מסוים זקוק לאנרגיה, הוא מקבל את הגלוקוז הדרוש לייצור האנרגיה.
חריגה: אדם שסובל מסוכרת לא מאוזנת יכול להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז. ירידה ברמת הגלוקוז יכולה לנבוע מצום או מטיפול לא נכון באינסולין. חולי סוכרת נעורים יכולים להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז, 500-400, ולסבול מהיפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) שעלול להביא לאיבוד הכרה. טיפול באינסולין יכול לגרום ל"אוברדוז", מנת יתר של אינסולין, שתביא לחוסר סוכר ברמות של 40-30, וגם זה מצב מסוכן מאוד.
לידע כללי: בכל מה שקשור למוליכי אנרגיות בגוף, כמו סוכר, כדאי לא להגיע למצב של עודף. מצב של עודף מסוכן יותר ממצב של חוסר.
שתנן - Urea
גבולות הנורמה: mg/dl 45.00-19.00.
קריאטינין - Creatinine
גבולות הנורמה: mg/dl 1.20-0.80.
מה זה: שתנן הוא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים, וקריאטינין הוא תוצר הפרשה מפירוק תא השריר. שני פרמטרים אלה מלמדים אותנו על תפקודי הכליות.
חריגה: אם רמותיהם עולות, לא באופן חד-פעמי, אלא בסדרת בדיקות, זה מצביע על כך שיש בעיה בתפקוד הכליה (אי ספיקה כלייתית), מכיוון ששני החומרים האלו אמורים להיות מפונים על ידי הכליה בשתן. אי ספיקה גורמת לכך שהם נשארים בדם.
חומצה יורית - Uric Acid
גבולות הנורמה: mg/dl 8.50-3.50.
מה זה: חומצה יורית מהווה תוצר הפרשה של פירוק חלבונים.
חריגה: רמות גבוהות של חומצה יורית יכולות להעיד על בעיות מפרקים. רמות נמוכות אפשר למצוא אצל צמחונים, שכן העובדה שאינם אוכלים בשר מתבטאת בחוסר בחלבונים מסוימים.
סידן - Calcium
גבולות הנורמה: mg/dl 10.20-8.40.
חריגה: רמה גבוהה של סידן יכולה להוות סימן למחלה סרטנית. במצב של היפר קלצמיה (רמות גבוהות של קלציום) על הרופא לערוך מיד צילומים שונים לבירור הסיבה.
כולסטרול - Cholesterol
גבולות הנורמה: עד mg/dl 220.
טריגליצרידים - Triglycerides
גבולות הנורמה: עד ld/gm 250.
מה זה: חומצות שומן ושומנים שרמתם הגבוהה בדם היא מגורמי הסיכון למחלות לב.
חריגה: עודף שיכול לנבוע מאכילת מאכלים עתירי שומן, ובמקרה של טריגליצרידים גם מעודף סוכרים, מסמן הסתיידות עורקים שעלולה להוביל למחלות כלי דם ולב.
לידע כללי: הכולסטרול נחלק לכולסטרול טוב (LDH) ולכולסטרול רע (LDL) כשהיחס ביניהם הוא 1:2 (כאשר ה- LDL הוא הגבוה מביניהם).
פוספטזה בסיסית- Ikaline Phosphatase
גבולות הנורמה: u/l 126.0-38.00 (פעילות של אנזים לליטר דם).
טרנסאמינזות - AST
גבולות הנורמה: u/l 50.00-14.00 (פעילות של אנזים לליטר דם).
מה זה: שני אנזימים שמשקפים תפקודי כבד.
חריגה: עלייה ברמה שלהם מצביעה על פגיעה בתפקודי הכבד. רמות גבוהות אפשר למצוא בקרב אנשים הסובלים ממחלת כבד פעילה, או עקב שתייה מרובה של אלכוהול. חוסר באנזימים האלו לא מהווה תמרור אזהרה.
בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר פרידה סימוני, מנהלת המעבדה ההמטולוגית בבית החולים תל-השומר, אתי רוזנטל, מנהלת מחלקת אבחון תאים ופרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית באותו בית חולים

 
פענחו בעצמכם: בדיקת שתן
מהי חומציות השתן? מהם קטונים? כמה כדוריות דם אדומות מותרות בשתן? מה היא תרבית שתן ומדוע נשים סובלות יותר? כך תפענחו בעצמכם את תוצאות בדיקת השתן עוד לפני שתגיעו לרופא
מוטי גל
בדיקת שתן היא מהבדיקות השכיחות ביותר. היא משמשת להערכה של תפקוד הכליות, ומאפשרת לזהות מרכיבים בשתן, המעידים על תהליכי דלקת ומחלות. הנבדק מתבקש להטיל שתן לכוסית, שאת תכולתה ניתן לבדוק ב"סטיק", מקלון בעל ריבועים צבעוניים, המשנים את גווניהם בהתאם לאופי השתן, או באמצעות מכשור אלקטרוני, הנותן מידע מדויק יותר.
pH
פירוש: בדיקת חומציות השתן.
טווח הנורמה: 4.6 עד 8.0.
pH גבוה מעל 8 מסמל שתן בסיסי, שעשוי לרמז בעיקר על כשל כלייתי, הקאות מרובות, או זיהום בדרכי השתן.
pH נמוך מתחת ל- 4.6 מסמל בעיקר מחלות ריאה, סוכרת, שילשול או הרעבה.
חלבון
פירוש: באופן תקין, נוזל השתן אינו מכיל חלבונים, משום שגודלם אינו עביר דרך צינוריות הכליה. החלבונים דרוש בגוף לצורך בניית תאים וקיום תקין של גוף האדם. החלבון העיקרי הנע בדם הוא אלבומין, הנדרש למניעת ה"בריחה" של נוזל הדם מכלי הדם.
טווח הנורמה: 0 עד 8 מ"ג לדציליטר (בבדיקה רגילה), או 150 מ"ג (בשתן שנאסף במשך 24 שעות).
הימצאות חלבון בשתן עלולה להעיד על מגוון של מחלות כליה, רעלת הריון, מחלות זיהומיות, כשל לבבי, הרעלת מתכות, יתר לחץ דם ואף סרטן.
משקל סגולי - SG
פירוש: הבדיקה מודדת את משקלו הסגולי של השתן - כלומר ריכוז החלקיקים בנוזל.
טווח הנורמה: 1.002 עד 1.028.
משקל סגולי גבוה עשוי להעיד על התייבשות, שלשול, זיעה מרובה, כשל לבבי, כשל כלייתי, הקאות מרובות או שתייה מועטת.
משקל סגולי נמוך: עשוי להעיד על שתייה מרובה מדי, מחלת תפלת השתן (diabetes inspidus), מחלות כליה או דלקות כליה.
כדוריות דם - RBC
פירוש: הבדיקה מודדת את מספר התאים האדומים בנוזל השתן.
טווח הנורמה: פחות מ-4 תאי דם אדומים לכל דגימה הנבדקת במיקרוסקופ.
ערכים גבוהים: מספר גבוה של תאי דם אדומים בשתן עשוי להצביע על מחלת כליה, דלקת בכליות, גידול סרטני, אבנים בדרכי השתן או דלקת הערמונית (פרוסטטה).
קטונים - Ketones
פירוש: בדיקת נוכחות קטונים בשתן. מדובר בחומר הנוצר מפירוק מהיר של חומצות שומן. חומצות שומן משתחררות מתאי אדיפוס, האוגרים שומן, ומתפרקות במהירות לקטונים בתנאי מצוקה של הגוף - כמו הרעבה או סוכרת.
טווח הנורמה: כאשר אין קטונים בשתן.
ערכים חריגים:
- רמה נמוכה מסומלת "+", כלומר פחות מ-20 מ"ג לדציליטר.
- רמה בינונית מסומלת "++", כלומר 30-40 מ"ג לדציליטר.
- רמה גבוהה מסומלת "+++", כלומר מעל 80 מ"ג לדציליטר.
תוצאה חיובית של קטונים בשתן מסמלת הפרעה מטאבולית, כגון סוכרת, הרעבה, צום, אנורקסיה, הקאות מרובות (כולל הקאות במהלך הריון), פעילות יתר של בלוטת התריס - היפרתירואידיזם, חום גבוה, כוויות, הריון, הנקה, או תופעות בעקבות ניתוח.
קריאטינין
משמעות: הבדיקה נעשית באיסוף שתן במשך 24 שעות. מודדת בשתן את כמות הקריאטינין, החומר שנוצר מפירוק חלקי של השריר. קריאטינין הוא תוצר פסולת, שאינו יכול לשמש את תאי הגוף, והוא מופרש בלעדית על ידי הכליות. כשתפקוד הכליות תקין - רמות הקריאטינין תקינות.
טווח הנורמה: בין 500 מ"ג עד 2000 מ"ג ליום, בדגימה שנאספה במשך 24 שעות.
קריאטינין חריג: עשוי להצביע על דלקת כליות, כשל כלייתי, מחלות שרירים, תזונה עשירה בבשר, או תרופות שונות, שמגדילות את רמות הקריטאינין המופרש.
תרבית שתן
פירוש: הבדיקה מיועדת לאבחון דלקת בדרכי השתן (UTI). דלקת זו נגרמת לרוב מזיהומים החודרים לדרכי השתן מפתח השופכה. הדלקת שכיחה במיוחד אצל נשים, ופעמים רבות חודרים חיידקי צואה דרך פתח השופכה אל שלפוחית השתן. אצל נשים, הסמיכות של פתח השופכה אל שלפוחית השתן מגביר את הסיכון לדלקות. סימנים אופיינים לדלקת בדרכי השתן הם כאב או צריבה בעת מתן שתן, תכיפות במתן שתן, כאבים בבטן התחתונה וחום. החיידקים השכיחים בדרכי השתן הם אי-קולי, קלבסיאלה, אנטרוקוקיי וסרציה.
כך זה מתבצע: הנבדק מטיל שתן לתוך כוסית, רצוי בשעות הבוקר. הכוסית מועברת למעבדה בתוך 30 דקות. במעבדה נספרים החיידקים תחת מיקרוסקופ.
טווח הנורמה: פחות מ-10,000 אורגניזמים למיליליטר.
זיהום בדרכי השתן אצל גברים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-10,000 למיליליטר.
זיהום בדרכי השתן אצל נשים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-100,000 למיליליטר.
 
פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם
מה זה אלבומין? אילו אנזימי כבד בודקים? ומהם תפקודי קרישה? כך תפענחו בעצמכם את תוצאות בדיקות הכבד ותפקודי קרישה עוד לפני שתגיעו לרופא
מוטי גל
בדיקת תפקוד הכבד נועדה להעריך את איכות ומידת תפקודו של "המעבדה הכימית" ומסננת הרעלים של גוף האדם. לבדיקה זו נשלחים חולים הסובלים ממחלות כבד כגון דלקת כבד, צמקת הכבד (צירוזיס), גידולים, צהבת, נפגעי חבלה (טראומה), חולים כרוניים, חולים לפני ואחרי ניתוח וחולים הסובלים מחום לא מוסבר או זיהום ממושך. בדיקות אלה נעשות גם כחלק מסקירה שגרתית אצל רופא המשפחה ותוך כדי אשפוז. לפניכם בדיקות הכבד המקובלות, ההסברים לגביהן ופענוח התוצאות אותן תקבלו מהמעבדה:
אלבומין
בדיקה שנועדה למדוד את כמות החלבון אלבומין בגוף האדם. האלבומין הינו החלבון המצוי בריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם - הפלסמה. הוא אחראי על העברתן של מולקולות בדם, והוא חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - לחץ השומר על נוזל הדם "בתוך" כלי הדם. מאחר ואלבומין מיוצר בכבד, כמויות נמוכות של האלבומין בפלסמה עלולות לנבוע ממחלת כבד, אם כי גם ממחלת כליות (כליות פגומות מאפשרות לאלבומין להשתחרר לשתן).
טווח הנורמה: 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר.
ערכים נמוכים: עלולים להצביע על מחלת כבד. ערכים נמוכים מופיעים גם אצל חולים הסובלים ממיימת (אסייטס - אגירת נוזלים בחלל הבטן), כוויות נרחבות, מחלת כליות, בעיות ספיגת מזון ותת תזונה (כדוגמת אנורקסיה) וגם בחולים במצב גופני ירוד.
ערכים גבוהים: הגוף לרוב אינו מייצר כמויות גבוהות מדי של אלבומין. במקרה של התייבשות, מכשירי המעבדה עלולים לפרש בטעות את המדידה כ"רמת אלבומין גבוה" בשל שינוי ריכוז האלבומין בפלסמה.
פוספטאזה בסיסית
שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז
הבדיקה נועדה למדוד את אנזים הכבד אלקליין פוספטאז בנוזל הדם. הבדיקה דורשת לרוב צום של 6 שעות. ישנן תרופות רבות העלולות לעוות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
טווח הנורמה: 44 עד 147 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת תזונה או מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, אלכוהוליזם, חסר דם (אנמיה), חסימת דרכי המרה, מחלות עצם, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).
ALT
שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד ALT. המדובר באנזים המעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין (המרכיבה חלבונים). ריכוזו הגבוה ביותר של האנזים הוא בכבד ולפיכך נזק לכבד יתבטא בשינוי ברמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
טווח הנורמה: עד 35 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.
AST
שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, שרירי השלד, תאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
טווח הנורמה: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב בו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים "שגויים" של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, ולמעשה אינם מצביעים על בעיה.
GGT
שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT
הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם. האנזים מצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות. בניגוד לאנזים ALP העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד, כך שאצל חולה בו האנזים ALP גבוה בעוד האנזים GGT תקין, מסמל הדבר מחלת כבד ולא מחלת עצם.
טווח הנורמה: עד 51 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים במחלת כבד, כשל לבבי, חסימת דרכי מרה.
בילירובין
בילירובין הינו תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוככי הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, דרכי מרה או דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
טווח הנורמה: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר
בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם.
תפקודי קרישה
הכבד מייצר גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך קרישת הדם. במחלת כבד מתקדמת נפגעת יכולת הכבד לייצר חלבונים אלה (כמו גם את החלבון אלבומין) ונצפית הפרעה בתפקודי הקרישה. במצב זה נפגעת יכולת הדם להיקרש: פגיעה כלשהיא בכלי דם מנזק פנימי כמו כיב קיבה או דליות בושט או פגיעה חיצונית (פציעה מסכין למשל) עלולים להביא לדמם בלתי נשלט. מצב זה מעיד כאמור על נזק מתקדם לכבד או ליקוי במערכת הקרישה של הגוף. בדיקות הקרישה השגרתיות כוללות 3 בדיקות: PT,PTT, INR. ישנן בדיקות קרישה רבות נוספות המתבצעות לפי צורך לשם הערכה וזיהוי של הפגיעה הספציפית בתפקודי הקרישה.
PT
שמות נוספים: זמן פרותרומבין, Prothrombin Time ,Pro-time
פירוש: זמן פרותרומבין מעריך את יכולת הקרישה של הדם.
טווח הנורמה: 11 עד 13.5 שניות לאנשים בריאים. בשל שוני בין התרכיבים השונים המשמשים לבדיקה, נוהגים היום להשתמש בערך הקרוי INR.
ערכים גבוהים: עלולים לסמל מחלת כבד, מחסור בויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, שימוש בתרופה קומאדין לדילול הדם, או מחסור בפקטורי קרישה.
PTT
שמות נוספים: זמן תרומבופלסטין חלקי, APTT, Partial Thromboplastin Time, Activated Partial Thromboplastin Time
פירוש: הבדיקה מעריכה את יכולת הקרישה של הדם ובניגוד ל-PT היא בודקת חלק אחר של המסלול המורכב בקרישת הדם.
טווח הנורמה: 25 עד 35 שניות
ערכים גבוהים: PTT מאורך עלול להעיד על צמקת הכבד (צירוזיס), DIC (מחלת קרישיות ודימום רב) או מחסור בגורמי קרישה.
INR
שמות נוספים: International Normalized Ratio
פירוש: INR הוא מדד הבא לתת קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה-PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לא ניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן, משתמשים ביחס המדד הזה. המדד הזה מאפשר לרופא לנטר את יעילות השפעת תרופות מונעות קרישה (כדוגמת קומאדין) על החולה, ולהתאים את מינוני התרופה.
טווח הנורמה: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב ערכי ה-INR אמורים להיות 2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי ערכי ה-INR אמורים להיות בתחום של 2.5-3.5.
ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 טומן בחובו סיכון של דימום יתר.
ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 באנשים בריאים, ומתחת ל-2 באנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.
 
מדריך ynet: אולטרסאונד

מה ההבדל בין אקו לאולטרסאונד, האם הבדיקה מסוכנת ומי צריך להיבדק? כל התשובות לכל השאלות, וגם: פירוש המושגים שיופיעו בתוצאות הבדיקה
מוטי גל

אולטרסאונד היא שיטת הדמייה רפואית שאינה פולשנית, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלים על קוליים (שאינם נשמעים לאוזן האדם) המשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר. הבדיקה זולה, מהירה ומאפשרת את בדיקת תקינות האיברים, כלי הדם, בלוטות הלימפה וכמובן - העובר ברחם.
 
המכשיר כולל מתמר - מעין זרוע המונחת על הגוף, משדרת את הגלים וקולטת את ההחזרים, מיקלדת ייחודית ומסך עליו מופיעות התמונות. ניתן להדפיס את התמונות הנראות על המסך, אפשרות חביבה במיוחד על אמהות הניגשות לבדיקה של העובר ברחמן.
 
מיילדות:
הבדיקה משמשת להערכת גודל ומין העובר, מצבו הרפואי, מספר העוברים המצויים ברחם, כמות מי שפיר ומבנה השילייה המזינה את העובר. האולטרסאונד משמש גם לסימון מיקום הדקירה לבדיקת מי שפיר וסיסי שיליה.
 
אולטרסאונד בטן:
מאפשר בדיקת תקינותם של איברים שונים ואיתור גידולים, שלחופות (ציסטות ), אבנים ותהליכים דלקתיים בכבד, כליות, טחול, תוספתן, בלוטות לימפה, כלי דם גדולים. כמו כן מאפשר האולטרסאונד סימון איזור דקירה לניקוז מיימת בחלל הבטן.
 
אגן:
הבדיקה מעריכה את מצב שלפוחית השתן, הרחם והשחלות. בגברים ניתן לבדוק את מצב בלוטת הערמונית (פרוסטטה) ואת האשכים. ניתן לנטר את התפתחות הזקיק בשחלה בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות.
 
מערכת מין גברית:
הבדיקה משמשת להערכת גידולים ונפיחויות העשויים לגרום לעקרות הגבר. אולטרסאונד פי הטבעת הינה דרך מקובלת לסריקת מחלות בבלוטת הערמונית, ובעיקרן - גידול שפיר של הבלוטה וסרטן הערמונית השכיח בגברים בישראל.
 
ראש צוואר:
המכשיר מסייע להערכת מחלות וגידולים בבלוטות התריס ויותרת התריס, ולבדיקת זרימת הדם בעורק התרדמה הצווארי (קרוטיד).
 
שד:
הבדיקה מבדילה בין שלחופה (ציסטה) לבין גידול, ומאפשרת לסמן מיקום דקירת המחט לצורך הוצאת דגימה לבדיקת ביופסיה , לשם איבחון הגידול (ממאיר או שפיר) וקביעת דרגת הממאירות של גידולים סרטניים.
 
אקו לב:
הבדיקה שנעשית גם היא, במכשיר האולטרסאונד, משמשת להערכת מבנים שונים בלב, מדידת גודל העליות והחדרים בלב, תקינות מסתמי הלב וזרימת הדם דרך העליות והחדרים.
 
הכנה לבדיקת האולטרסאונד:
 
• בבדיקת כליות או איברי האגן, תתבקשו לשתות כמות גדולה של 6 עד 8 כוסות נוזל, כשעתיים לפני הבדיקה. הנוזלים מסייעים לתזוזת המעיים ולחשיפת איברי האגן למול מתמר האולסטרסאונד.
• בבדיקת כיס מרה או לבלב, תידרשו לצום כ-6 שעות לפני הבדיקה, שכן לאחר ארוחה כיס המרה מתרוקן.
• בבדיקת בטן, תתבקשו פעמים רבות לצום, כדי למנוע היווצרותן של בועות אוויר במעי, החסינות לגלי האולטרסאונד ומסתירות את ההדמיה.
 
מושגים בהם תיתקלו בדף תוצאות הבדיקה:
 
• היפראקוגני – איזור שנראה באולטרסאונד בהיר או לבן. הממצא עלול להצביע על הסתיידויות (הצטברות של סיד).
• היפואקוגני – איזור שנראה כהה באולטרסאונד. הממצא עלול להצביע על נוזל עכור באותו איזור (כדוגמת ציסטה).
• אנ-אקואי – איזור שנראה באולטרסאונד כהה לחלוטין. עלול להצביע על נוזל צלול (כמו במיימת, או נוזל מרה במקומו או שלא במקומו).
• צל אקוסטי – איזור הנמצא באיזור רחוק מאיזור מסוייד (כמו אבנים) ונראה כאיזור שחור. עלול להצביע על אבנים בכיס מרה או אבנים בכליות.
• ממצא ציסטי – שלפוחית המלאה בנוזל (ציסטה). ציסטות עשויות להימצא בבלוטת התריס, בכבד, בכליות, בשחלות. לרוב מצביעות על תהליך שפיר (לא סרטני).
 
מדריך ynet: בדיקות הדמיה

רנטגן, סי-טי, אמ-אר-איי ופט סקאן. כל מה שרציתם לדעת על בדיקות ההדמיה, וגם: מילון מונחים מקוצר לאבחונים שתקבלו לאחר הבדיקה
מוטי גל


רנטגן
 
שמות נוספים: X-ray, צילום רנטגן
פירוש: צילום הרנטגן עושה שימוש בקרני X ומאפשרים הדמייתן של רקמות קשות בגוף (לרוב עצמות), ושל רקמות רכות הנראות בגוונים כהים ומעומעמים. הצילום מאפשר גם את הדמיית מערכת העיכול ומערכת השתן, באמצעות החדרת חומר ניגוד (כגון באריום).
סוגי בדיקות: צילום חזה, צילום בטן (המכונה גם: צילום בטן סקירה או צב"ס), צילום חוקן באריום המדמה את המעי, צילום של מערכת השתן, ועוד.
היכן: צילום רנטגן מתבצע בקופות החולים ובבתי החולים ברחבי הארץ.
אופן הבדיקה: לרוב מוצמד לוח צילום לאיזור המבוקש. המטופל מתבקש שלא לזוז והצילום אורך מספר שניות.
הכנות לפני הבדיקה: צילום לרוב אינו דורש הכנות מיוחדות.
תופעות לוואי: צילום הרנטגן אסור על נשים בהריון, בשל חשש למומים מולדים בעובר.
עלות: הצילום כרוך בתשלום סמלי אם מבוצע דרך קופות החולים. צילום המבוצע במהלך אישפוז בבית חולים אינו דורש תשלום.
 
CT
 
שמות נוספים: Computerized Tomography, טומוגרפיה ממוחשבת
פירוש: בדיקת CT מייצרת קרני X (רנטגן) בדומה לאלו הנוצרים בצילום רנטגן רגיל. עם זאת למכשיר ה-CT מצורף סורק ממוחשב הקובע באמצעות חישובים מורכבים באילו רקמות וכיצד תיספג קרינת קרני ה-X. כך, מסוגל מכשיר ה-CT ליצור חתכים של מבנים בגוף ואף לדמות איברים מבלי שיוסתרו על ידי רקמות שכנות.
סוגי בדיקות: CT רגיל לקבלת "פרוסות" של גוף האדם, CT הכולל חומר ניגוד ומאפשר לזהות גם כלי דם או עצבים, CT סלילי (Spiral CT) המאפשר ליצור תמונה תלת מימדית.
היכן: בדיקת CT מבוצעת ברחבי הארץ במכונים פרטיים, מרפאות ולמאושפזים - במחלקות הרדיולוגיה בבתי החולים.
אופן הבדיקה: החולה שוכב על מיטה נעה המצוייה בתוך מיתקן דמוי סופגניה. המיתקן מכיל שפורפרות המייצרות קרני X ונעות בתנועות סיבוביות סביב גוף הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה ואורכת מספר דקות. בדיקת חומר ניגוד להדמיית כלי דם מוחדרת באמצעות קטטר (וונפלון) לוריד הזרוע. יש לדווח לטכנאי הבודק באם קיימת אלרגיה כלשהי לחומר הניגוד.
הכנות לפני הבדיקה: באם הבדיקה כוללת החדרת חומר ניגוד, יש לצום כ-3 שעות לפני. נבדקים הסובלים ממחלה כרונית צריכים לדווח עליה לטכנאי.  אם המדובר ב-CT בטן, יתבקש הנבדק לשתות חומר ניגוד מספר שעות לפני הבדיקה.
תופעות לוואי: כעיקרון בדיקת ה-CT הינה בטוחה. חשיפות בודדות לקרני הרנטגן הנפלטים מן ה-CT אינם אמורים לגרום לתופעות לוואי, אולם צילום מרובים עלולים לפגוע בתאי הזרע ולגרום לעיתים רחוקות להתפתחות גידולים. חלק מהנבדקים מדווחים על תחושת חום בגוף וטעם מלוח בעקבות חומר הניגוד, תחושה החולפת בתוך מספר דקות. אצל חלק מהנבדקים קיימת אלרגיה לחומר הניגוד העלולה להסתיים בתופעות לוואי קשות, לפיכך חשוב לדווח לטכנאי על אלרגיות ידועות.
שימושים: רוב צילומי ה-CT ברחבי העולם נועדו להדמיית רקמת המוח. בחדרי המיון מבצעים בדיקת CT לכל נפגע ראש. במחלקות הנוירולוגיות מבוצעת הבדיקה לחולים שונים הסובלים מפגיעה, גידול או מחלה עצבית או מוחית. צילומים נוספים נעשים להדמיית שינויים בעצמות, ולמעשה - בכל איבר בגוף. הרופא המטפל ידע מתי יש צורך להפנות לבדיקת ה-CT.
החסרונות: בהשוואה ל-MRI בדיקת ה-CT הינה מהירה וזולה. ה-CT התלת מימדי מצליח להפיק תמונות המתקרבות באיכותם ל-MRI. עם זאת, לא תמיד הבדיקה מצליחה לזהות נגעים וגידולים קטנים.
עלות: למבוטחי קופות החולים, הבדיקה כרוכה בתשלום סמלי של כמה כמה עשרות שקלים, ודורשת הפנייה של הרופא המומחה.
 
MRI
 
שמות נוספים: Magnetic Resonanse Imaging
פירוש: המכשיר מבוסס על מגנט רב עוצמה וגלי רדיו. במהלך הבדיקה משדרים את גלי הרדיו וקולטים אותם. לכל רקמה יש צורה שונה של החזרת גלי הרדיו, ועל סמך זה ניתן להבדיל בין הרקמות השונות. הבדיקה מוצגת כפרוסות פרוסות בצורה דומה ל-CT אך הן יכולות להיות במנחים שונים: לאורך ולרוחב הגוף. היתרון הגדול ב-MRI הוא שהבדיקה אינה כוללת קרינה. לרוב אין צורך להשתמש בחומר ניגוד. ה-MRI מצליח להבדיל באיכות טובה יותר בין הרקמות השונות.
שימושים: ל-MRI איכות תמונה טובה יותר בהדמיית המוח: פעמים רבות ניתן לזהות שינויים וגידולים במוח ובמערכת העצבים, שלא התגלו ב-CT. ה-MRI משמש גם לאיתור גידולים סרטניים שלא אובחנו ב-CT. ניתן לבצע גם MRI לדרכי המרה, במקום בדיקה פולשנית בדרכי המרה. כך, ניתן לגלות אבנים במרה, גידולים ואף מומים מולדים. 
חסרונות: הבדיקה אורכת זמן רב וגם התור אליה ארוך למדי, ולכן אינה מתאימה לבדיקות דחופות. בעלי קוצב לב אינם יכולים לעבור בדיקת MRI שכן הקוצב עשוי לרוב ממתכת.
הכנות מיוחדות: אינן נדרשות. לפני הבדיקה תתבקשו להסיר שעונים, תכשיטים ודברי מתכת שעליכם, שכן מכשיר ה-MRI עלול להעיפם או לשבשם.
 
PET SCAN
 
שמות נוספים: טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים ממוחשבת, שמות נוספים: PET scan, Positron Emission Tomography
פירוש: הבדיקה עושה שימוש בטכנולוגיה היוצרת דמויות ברזולוציה גבוהה של תפקוד הגוף וחילוף החומרים בו. PET עוקב אחר תפקוד חומרים טבעיים בגוף, וביניהם גלוקוז, שימוש בחמצן וזרימת דם. 
השיטה: לגוף מוזרק איזוטופ (חומר טעון רדיואקטיבית) ובהם פחמן, חנקן, חמצן ופלואור המוצמדים לסוכר גלוקוז ויוצרים תרכובת הקרוייה FDG. תרכובת זו רגישה מאוד, ועוברת חילוף חומרים מהיר בגוף. התרכובת "אוהבת" במיוחד לחדור לשריר הלב, לגידולים סרטניים ולזיהומים בזכות הסוכר גלוקוז המשמש כ"דלק" של הגוף.
שימושים: ה- PET הוא כלי מצויין בהערכת מצב המחלה ואבחונה, במיוחד בשטח האונקולוגיה, נוירולוגיה וקרדיולוגיה ואבחנה של מחלות זהומיות. הסורק מאפשר לאבחן גידולים זעירים עוד בראשיתם, בלוטות לימפה מוגדלות העלולות להצביע על סרטן, תקלות בזרימת החמצן בלב, ופגמים במוח הגורמים לאפילפסיה, שבץ מוחי, סכיזופרניה וגידולי מוח. לאחרונה נמצא כי ל PET תפקיד בברור חום ממקור לא ידוע. גדולים שונים ובינהם לימפומות ותהליכים זיהומיים "נצבעים", מאותתים לרופא היכן טמונה הבעיה ומסיעת בהכוונה לבדיקות נוספות. בחלק מהמרכזים ניתן לשלב את תמונת ה- PET הממוחשבת, עם תמונת CT, וכך לקבל הדמייה באיכות גבוהה של המוח ובתוכו התהליכים אותם איתר ה- PET.
החסרונות: בארץ ובעולם ככלל קיימים מספר מועט מאוד של סורקי PET. עלותם גבוהה ביותר, וכך גם עלות הבדיקה עצמה. במקרה הצורך משלמת קופת החולים על הסריקה, אולם יש להמתין לרוב חודשים ארוכים לתור, זמן ארוך שעלול לפגום ביתרונות הבדיקה: איתור מוקדם.
הכנות מיוחדות: על החולה לשכב ללא תזוזה במהלך הסריקה. ייתכן והנבדק יתבקש לצום לפני הבדיקה. חולים סוכרתיים יקבלו מנת אינסולין מיוחדת לפני הזרקת תרכובת הגלוקוז. הבדיקה בטוחה ואינה גורמת לתופעות לוואי מיוחדות.
 
מונחים שתמצאו בפענוח צילום רנטגן:
 
• לזיה – נגע, ממצא לא תקין
• תסנין – ממצא המחליף את האוויר בתוך הריאה. לרוב מסמל דלקת ריאות
• תפליט פלאורלי – נוזל בקרום הריאה. נמצא לרוב בדלקת ריאות, אי ספיקת לב, גידול ממאיר, או חבלה.
 
מונחים שתמצאו בפענוח צילום סי-טי:
 
• היפרדנסי – רקמה בעלת צפיפות גבוהה, הנראית בצילום כלבנה. מסמלת לרוב תהליך של דימום, הסתיידות (הצטברות סידן) או רקמה שנצבעה על-ידי חומר ניגוד.
• היפודנסי – רקמה בעלת צפיפות נמוכה. ממצא היפודנסי שכיח בציסטה, או גידול שעבר נמק.
• האדרה – צביעת רקמות. המדובר בהזרקת חומר ניגוד דרך הוריד, והופעתו ברקמות השונות.
• פגם מילוי – פגם המופיע באיבר חלול כמו צינור עיכול, קיבה וכלי דם. המדובר ברקמה אשר מוקפת על-ידי חומר הניגוד שהוזרק, בתוך האיבר.
 
מונחים שתמצאו בפענוח צילום אמ-אר-איי:
 
• היפראינטנסי – איזור הנראה לבן יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.
• היפואינטנסי – איזור הנראה שחור יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.
• קשריות לימפה – בלוטות לימפה האחראיות על ייצור חלק מתאי מערכת החיסון. הקשריות פזורות באיזורים שונים בגוף – צוואר, בית שחי, בטן, אגן ומפשעה, ונראות בצורת אליפסה. גודלן נקבע לפי קוטרן הקטן. קוטר של עד 10 מילימטרים נחשב תקין. הבלוטות מוגדלות לרוב בשל דלקת או גידול.
• קשריות לימפה ריאקטיביות – קשריות לימפה המוגדלות שלא בשל דלקת או גידול ומסמלות לרוב מחלות כמו לימפומה, גרורות סרטניות, דלקת בתוך הבלוטה, מחלת סרקואידוזיס ועוד.
 
מפת ההורמונים בגופנו
 
 
עד לפני כמה שנים רב היה הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה, שעוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה שלהם ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור – או עודף – של הורמונים. מדריך ההורמונים המרכזיים בגופנו ותפקידיהם
מוטי גל
 
בכל שנייה מתרחשות בגופנו אלפי פעולות. רבות מהן לא היו יכולות להתבצע ללא הבקרה של חומרים כימיים שמייצר הגוף, שקרויים הורמונים. על פי הגדרתם, הורמונים הם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים במקום אחר. עד לפני כמה שנים רב היה הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה,
העוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה שלהם ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור – או עודף – של הורמונים.

כך, למשל, ללא מדע האנדוקרינולוגיה היה נחרץ דינם של 400 אלף חולי הסוכרת בישראל. תרופות הורמונליות אחרות מקטינות את בריחת הסידן במחלת האוסטאופורוזיס, מטפלות במחלות שכיחות של בלוטת התריס ומסייעות לנשים להתעבר גם הרבה אחרי גיל הבלות. לפניכם סקירה של ההורמונים החשובים ביותר, המחלות הנגרמות בשל מחסור באותם הורמונים, והערכים התקינים שלהם בגוף האדם. בכל מקרה של ספק יש להיוועץ ברופא המטפל.
• הכותב הוא רופא וכתב הבריאות של ynet , אתר האינטרנט של 'ידיעות אחרונות'
• ייעוץ רפואי: ד"ר ורדה אשד, מומחית לאנדוקרינולוגיה ומנהלת השירות המטבולי במרכז הרפואי רבין
 

FSH 

• ראשי תיבות של Follicle Stimulating Hormone– הורמון מגרה זקיק.
• מה זה: ההורמון הזה, המופרש מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח, מגרה אצל נשים את יצירת הביציות ואת הפרשת האסטרוגן במהלך המחצית הראשונה של המחזור החודשי. אצל גברים מגרה FSH את ייצור הזרעונים באשכים.
• ערכים תקינים אצל גברים: 4-25 IU/L (בין 4 ל-25 יחידות בינלאומיות לליטר).
• ערכים תקינים אצל נשים: לפני המנופאוזה (גיל הבלות) –30-5; באמצע המחזור החודשי –60-10; בעת הריון – רמה אפסית. לאחר גיל הבלות – מעל 30.
• ערכים חריגים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח, ציסטות בשחלה, מחלת שחלות פוליציסטיות, תסמונת טרנר (פגם גנטי בנשים שגורם להיעדר שחלות, לאל-וסת ולקומה נמוכה), תסמונת קליי - נפלטר (פגם גנטי אצל גברים הגורם לאשכים קטנים, חוסר זרע, שדיים מוגדלים ומיעוט שיער), תת פעילות שחלתית.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור, קשיי התעברות, השמנת יתר, שיעור בפנים. אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני.
 

LH 

• ראשי תיבות של Hormone Luteinizing – הורמון הגופיף הצהוב.
• מה זה: LH הוא הורמון חלבוני המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח. אצל נשים גורם שחרור LH באמצע המחזור החודשי לביוץ. במשך השבוע שלאחר מכן שומר LH על רקמת הקורפוס לוטאום המצויה בשחלה ומייצרת את ההורמון פרוגסטרון. אם האישה אינה מתעברת, מתפורר הקורפוס לוטאום בתוך 10 ימים. אצל גברים מעורר LH את יצירת ההורמון הגברי טסטוסטרון באשכים.
• ערכים תקינים אצל גברים: 7-24 IU/L
• ערכים תקינים אצל נשים: 20-5. באמצע המחזור החודשי עולים הערכים עד פי 3 מרמתם הרגילה.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: פגיעה באשכים, תת פעילות של בלוטות המין, בלות (מנופאוזה), כשל שחלתי, מחלת שחלות פוליציסטית, התבגרות מוקדמת, תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, קשיי התעברות, השמנת יתר, שיעור בפנים. אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני.
 

טסטוסטרון

• מה זה: טסטוסטרון הוא ההורמון העיקרי אצל גברים האחראי להתפתחות איברי המין. רוב ההורמון הזה מיוצר באשכים בהשפעת ההורמון LH המיוצר בבלוטת התריס. אצל הנשים מיוצר ההורמון בשחלות.
• ערכים תקינים אצל גברים: 437-707 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים: 24-47 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: התבגרות מוקדמת, סרטן השחלות, גדילת יתר של בלוטת האדרנל, מחלת שחלות פוליציסטיות, סרטן האשכים.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח, הפרעות באשכים, התבגרות מאוחרת אצל גברים, הפרשת יתר של ההורמון פרולקטין. אצל ילדים זכרים נבדקות רמות הטסטוסטרון כדי להעריך אם מתרחשת התבגרות מוקדמת או מאוחרת. אצל מבוגרים נבדקות רמות ההורמון כדי לעמוד על הסיבות לאימפוטנציה ולבעיות פריון. אצל נשים בודקים את רמות ההורמון במקרים של הופעת סימנים זכריים כמו שיער פנים וגוף או הפרעות במחזור החודשי.
 

אסטראדיול

• שם נוסף: 2 E .
• מה זה: אסטראדיול הוא ההורמון החשוב ביותר מקבוצת ההורמונים האסטרוגניים. הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל. ההורמון אחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות והנרתיק וכן על התפתחות השדיים, סימני המין הנשיים האחרים ופיזור השומן אצל האישה. אס - טראדיול גם מגרה את שגשוג רירית הרחם במחצית הראשונה של המחזור החודשי. ההורמון מצוי גם אצל הגבר, אך בכמויות קטנות.
• ערכים תקינים אצל גברים: 10-60 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים לפני גיל הבלות: 20-400 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות: 5-25 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בשחלות.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על תסמונת טרנר.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: בעיות פוריות גם אצל הגבר וגם אצל האישה, הופעת סימני מין של המין האחר (הגדלת שדיים אצל גברים; שיעור יתר אצל נשים).
 

פרולקטין

• מה זה: פרולקטין הוא הורמון חלבוני המופרש מבלוטת יותרת המוח. אצל נשים הוא גורם להתפתחות השדיים ולייצור חלב. אצל גברים בריאים אין לו שום תפקיד מוגדר.
• ערכים תקינים אצל גברים ואצל נשים לא הרות: 0-20 ננוגרם למיליליטר. בעת הריון: 10 עד 300 ננוגרם למיליליטר.
• ערכים חריגים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, מחלה כלייתית, חבלה בחזה, שימוש בתרופות רבות, ובהן נוגדי דיכאון מסוג טריציקליים ופרמין, תרופות פסיכיאטריות ונוגדי חומצה בקיבה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, הפרשת חלב מהפטמות, קשיי התעברות. אצל גברים – ירידה בחשק המיני, אין אונות, הפרשת חלב מהפטמות.
 

הורמון הגדילה

• שם נוסף: GH (קיצור של הורמון גדילה באנגלית).
• מה זה: הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח ומסייע לבניית כל תאי הגוף, לניצול שומנים לשם יצירת אנרגיה. • ערכים תקינים: 0-3 ננוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על אקרומגליה – מחלה שבאה לידי ביטוי בגדילה מוגברת של עצמות ושל מפרקים, בגידולים בבלוטת יותרת המוח או בתנגודת להורמון הגדילה.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פוטנציאל לגמדות (אצל ילדים) ועל תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: גידולים בבלוטת יותרת המוח עלולים להביא לעודף בהפרשת ההורמון, הגורם לגדילת יתר של איברים בגוף. ישנם חולים ששמים לב לשוני כשהטבעת על האצבע מתחילה לפתע ללחוץ או שהכובע נהיה לפתע קטן מדי על הראש. חסר בהורמון הגדילה גורם לתחושה כללית רעה.
 

ADH

• ראשי תיבות של Anti Diuretic Hormone.
• מה זה: מדובר בהורמון המיוצר בחלק האחורי של בלוטת יותרת המוח ואחראי על משק המים בגוף. בעת מחסור במים הוא מפחית את הפרשת הנוזלים דרך הכליות. פעולתו של ההורמון מבוקרת על ידי קולטנים מיוחדים החשים בנפח נוזלי הגוף, בקצב הלב ובלחץ הדם. הלב, למשל, מאותת לבלוטת יותרת המוח להפריש יותר מההורמון כשלחץ הדם נמוך מדי. כתוצאה מכך פחות נוזלים מופרשים מהכליות, ולחץ הדם נשמר.
• ערכים תקינים: 0-4.7 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: זיהום במערכת העצבים, גידול מוחי, פגיעה במאזן הנוזלים לאחר ניתוחים, מחלת SIADH , שבאה לידי ביטוי בהפרשה לקויה של ההורמון, בזיהומים ובגידולים ריאתיים.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת תפלת השתן ( Insipidus Diabetes ) או על נזק לבלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: מאחר שתפקידו של ההורמון הוא למנוע הוצאת נוזלים מהכליה, הרי שחסר של ההורמון הזה יביא לריבוי שתן, ואילו עודף יביא למיעוט שתן ולהפרעות במאזן המלחים בדם – עד כדי אובדן הכרה. ערכים חריגים של ההורמון הזה מתגלים לרוב באקראי, בעת בדיקות שנעשות במהלך בירור רפואי אצל רופא או באשפוז.
 

קלציטונין

• מה זה: תפקידו של הקלציטונין – המופרש מבלוטת התריס – הוא לעצור את פירוק העצם. אמנם חסר בקלציטונין אינו גורם לבעיות, אך הוא עשוי לעיתים להצביע על קיומו של סרטן בבלוטת התריס.
• ערכים תקינים: פחות מ-10 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים של קלציטונין עלולים להצביע על סרטן בבלוטת התריס, על סרטן ריאות או על אינסולינומה – גידול בלבלב.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: גוש קשה בבלוטת התריס.
 

פראתירואיד 

• שמות נוספים: Parathormone , PTH .
• מה זה: זהו הורמון המופרש מבלוטות המצויות לצד בלוטת התריס ומווסת את משק הסידן והזרחן בגוף. ההורמון מגביר את שחרור הסידן והזרחן מהעצמות, מפחית את אובדן הסידן ומגביר את אובדן הזרחן דרך השתן, ומגביר את יצירת ויטמין D בכליות. פעילות ההורמון מבוקרת על ידי רמות הסידן בדם. רמות נמוכות של סידן בדם מגבירות את הפרשת ה- PTH , בעוד שרמות גבוהות של סידן בדם מעכבות את הפרשת ההורמון.
• ערכים תקינים: 10-55 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על כשל כלייתי, על פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס ועל רככת העצמות.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: הרס בלוטת יותרת התריס, תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, סרטן העצמות, מחלת סרקואידוזיס (הבאה לידי ביטוי בגידולים רבים בגוף), הרעלת ויטמין D .
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמה גבוהה של סידן בדם, אבנים בכליות ומחלות עצם קשות.
 

קורטיזול

• מה זה: מדובר בהורמון מקבוצת הסטרואידים, המופרש מבלוטת יותרת הכליה. זהו אחד ההורמונים החשובים ביותר ומשפיע כמעט על כל רקמה בגוף. הוא משתתף בפירוק חלבונים, מסייע לאזן את משק הפחמימות והשומן ומשפיע דרמטית על מערכת החיסון.
• ערכים תקינים: את רמות ההורמון בודקים בכמה דרכים: איסוף שתן במשך 24 שעות (ואז הרמה התקינה עומדת על 20-90 מיקרוגרם לגרם קריאטינין למול); בדיקת דם לאחר נטילת שני כדורי דקסמתאזון (ואז הרמה התקינה נמוכה מ-1.8 ננוגרם למיליליטר); הזרקת ההורמון ACTH ומדידת רמת הקורטיזול בדם מיד לאחר מכן וכעבור 30 דקות. אם הרמה היא מעל 50 יחידות (או 20 ננוגרמים) – רמת ההורמון תקינה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמת קורטיזול גבוהה מופיעה בעיקר אצל אנשים הנוטלים סטרואידים. החולה לוקה אז במחלת קושינג, הגורמת להשמנה בפנים ('פני ירח'), לעור מעובה ('צוואר שור'), לבטן שמנה שעליה פסים סגלגלים ('סטריאה'), לעלייה במשקל, לרמות סוכר גבוהות בדם ולשינויים במצב הרוח. חסר בקורטיזול גורם למחלת אדיסון, שבאה לידי ביטוי בחולשה, עייפות, בחילות, הקאות, לחץ דם נמוך וירידה במשקל. במקרה כזה גם העור הופך לכהה יותר, מאחר שחסר בהורמון הזה גורם ליצירה מוגברת של מלאנין בגוף, האחראי על הפיגמנטציה.
 

אלדוסטרון

• מה זה: מדובר בהורמון המופרש מבלוטת האדרנל וקשור באיזון לחץ הדם. כאשר רמתו גבוהה, עולה לחץ הדם, שכן הוא מגביר את ספיגת הנתרן והנוזלים דרך הכליות.
• ערכים תקינים: בשכיבה – 2-16 ננוגרם לדציליטר; בישיבה – 5-41 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת כליות או על מחלת לב, על תזונה דלת נתרן ועל הריון.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על קיומה של מחלת אדיסון, על תזונה עתירת נתרן או על פעילות יתר של בלוטת האדרנל.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: יתר לחץ דם שאינו מאוזן הוא התוצאה העיקרית של הפרעה ברמות האלדוסטרון.
 


אינסולין

• מה זה: מדובר בהורמון המופרש מהלבלב והאחראי על החדרת הגלוקוז מהדם לתאי הגוף. במחלת הסוכרת קיימת הפרעה כלשהי באינסולין. אצל אנשים צעירים נובעת לרוב הסוכרת מהרס של הלבלב ומחוסר מוחלט בהורמון. אצל מבוגרים נובעת הסוכרת בעיקר מחוסר תגובה מספקת של תאי הגוף לאינסולין.
• ערכים תקינים: מיקרו-יחידות למילילי טר בצום.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בלבלב, על סוכרת מבוגרים (סוכרת סוג 2), על השמנת יתר, על הזרקת מינון גבוה מדי של אינסולין או על נטילת יתר של תרופות לסוכרת מסוג סולפונילאוראה. • ערכים נמוכים עלולים להצביע על סוכרת נעורים או מבוגרים (סוג 1 ו-2).
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: מחלת הסוכרת מתגלה לרוב בעקבות תלונות על צימאון, על השתנה מרובה ועל עור יבש. הבדיקה הראשונה שאליה יישלח המתלונן היא בדיקת סוכר בצום או בדיקת העמסת סוכר. בדיקה נוספת, הקרויה המוגלובין A1C , נותנת מידע על רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים ומאפשרת לאבחן את הסיכוי שהנבדק לקה בסוכרת.
 

גלוקגון

• מה זה: מדובר בהורמון המיוצר על ידי הלבלב ומבקר את רמות הסוכר בדם. ככל שיורדת רמת הסוכר בדם, כך מפריש הלבלב כמות גדולה יותר של גלוקגון, המגרה את הכבד לשחרר גלוקוז.
• ערכים תקינים: 50-100 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים חריגים עלולים להעיד על גידול בלבלב (גלוקגנומה) או על גידול אנדוקריני מסוג Men .
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: ההורמון מגן מפני ערכים נמוכים של סוכר בדם. פגיעה בייצור ההורמון (בשל הרס הלבלב) מורידה את רמות הסוכר בדם – מה שיבוא לידי ביטוי בחולשה ובהתעלפויות.
 

אריתרופוייטין

• שמות נוספים: EPO .
• מה זה: ההורמון הזה מיוצר על ידי תאים מיוחדים בכליות, הרגישים לריכוז החמצן בדם. אלה מגבירים את שחרור ההורמון ארי - תרופויטין כאשר רמות החמצן בדם נמוכות. מאחר שהחמצן נישא על ידי כדוריות דם אדומות, מחסור בהן (מצב של אנמיה) יביא לשחרור מוגבר של ההורמון. אריתרופויטין פועל על מוח העצם ומגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות.
• ערכים תקינים: 0-19 מילי-יחידות למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת פוליציטמיה, שבה מיוצרות כמויות גדולות מדי של כדוריות דם אדומות בתגובה לרמות נמוכות של חמצן בדם.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על כשל כלייתי או על מחלת פוליציטמיה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: חולשה, עייפות וחיוורון הם הסימנים הבולטים ביותר העלולים להצ ביע על חסר דם. במסגרת הבירור אם מדובר באנמיה מבצעים ההמטולוגים גם בדיקה של רמות האריתרופויטין
 

TSH

• ראשי תיבות של Thyroid Stimulating Hormone
• שם נוסף: Thyrotropin
• מה זה: בלוטת ההיפותלמוס במוח משחררת את ההורמון TRH – מבלוטת יותרת המוח – כדי שזו תשחרר את ההורמון TSH . ה- TSH מגרה את בלוטת התריס (תירואיד) כדי שתיצור הורמונים נוספים: 3 T ו-4 T . שני ההורמונים האלה שולטים על פעילות בלוטת התריס ואחראים על חי לוף החומרים בגוף.
• ערכים תקינים: לאומיות לליטר. הטווח התקין למי שמקבלים טיפול להפרעות בבלוטת התריס הוא 0.3-3 מילי-יחידות בינלאומיות לליטר.
• ערכים גבוהים תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מתנגודת של הגוף להורמון.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). במקרה הזה משחרר המוח רמות נמוכות יותר של TSH .
• תרופות המשפיעות על תוצאת הבדיקה: תרופות לבלוטת התריס, וכן ליתיום, אמיו - דארון, דופאמין, סטרואידים.
 

T4

• שם נוסף: Thyroxine .
• מה זה: ההורמון 4 T (יחד עם הורמון נוסף – 3 T ) מופרש מבלוטת התריס כתוצאה מגירוי שביצע ההורמון TSH . בלוטת התריס משמשת כמעין משאבה העושה שימוש ביוד לבניית שני ההורמונים האלה. ההורמונים משפיעים על כלל הרקמות וקובעים את קצב חילוף החומרים בגוף.
• ערכים תקינים: 4.5-11.2 מיקרוגרם לדצילייטר.
• ערכים יתר של גבוהים בלוטת עלולים התריס, להצביע על מחלת על גרייבס (מחלה אוטואימונית הגורמת להגדלת בלוטת התריס), על מחלת האשימוטו (מחלה אוטואימונית שבה מפתח הגוף נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס), על עודף צריכת יוד, על דלקת או גידול בבלוטת התריס ועל מחלות נוספות.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת האשימוטו, על קרטנת (מחלה הגורמת לעיוותים בגוף), על תת פעילות של בלוטת התריס, או על גידול או פגיעה בבלוטת התריס (למשל לאחר ניתוח או הקרנות).
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: חסר או יתר בהפרשת ההורמון עלולים לגרום להגדלה של בלוטת התריס. חסר בהורמון יביא לתת פעילות המתבטאת בהשמנה, עייפות, קושי להתרכז, עצירות, נשירת שיער, בעיות פוריות ואי יכולת לסבול קור. הפרשה מוגברת של ההורמון מתבטאת בבלט עין, ירידה במשקל למרות אכילה מרובה, הזעת יתר, רעד, אי יכולת לסבול חום, עצבנות ושלשולים.

 



דיאטות
מה היה מספר הטלפון של "מרזי מורית"?אחת, שמנה מאות, שמנה מאוד, שמנה מאוד עכשיו הם החליפו - אחת שבעה מאוד, שבעה מאוד, שבעה מאוד.

איש קשר
טלפון: 050-8448854
email: ruth@stern.ws
דף הבית | אודותינו | חדשות וארועים | אלבום תמונות | מתכונים | משלנו | ספר טלפונים | קישורים | עץ משפחה